<h1>ערכי תנאים ואמוראים לרבינו יהודה ב"ר קלונימוס משפירא רבו של הרוקח — ערך ר' יהודה בר חביבא</h1>
<h2>דף קח:</h2>
גרסינן בפרק שמונה שרצים אין עושין הילמי בשבת אבל עושה הוא מי מלח וטובל בהן פתו ונותן לתוך התבשיל. ובגמרא תני יהודה בר חביבא אין עושין מי מלח עזין ופירש רש"י (מפני שנראה) דמשעה שנותן מים ומלח יחד הוא נראה כמעבד. וכן נמי תני יהודה בר חביבא אין מולחין ביצה וצנון בשבת רב חזקיה משמיה דאביי אמר צנון אסור וביצה מותרת ופירש רש"י כגון ארבע וחמש יחד שהמלח הוא מעבדן [ונעשין קשין] והוי תיקון. ואין להקשות מהא דאמר רבה בר רב הונא בפרק כלל גדול הלכה המולחו והמעבדו [ע"ה ע"א]. האי מאן דמלח בישרא וכו' חייב משום מעבד. ורבה [אמר] אין עיבוד באוכלין. ואמר רב אשי אפילו רבה בר רב הונא לא קאמר אלא דקא בעי ליה לאורחא אבל לביתא לא משוי איניש מיכליה [עץ]. אלמא לא שייך עיבוד אפילו בבשר שאוכל בתוך ביתו. והכא אסרינן משום מעבד. וברייתא היא דתני (רבי) יהודה בר חביבא. דהתם בחיוב חטאת עסקינן אבל הכא [נראה] כמעבד ואסור מדרבנן. וכיון דשלש וארבע חתיכות מולח בבת אחת נראה כאילו מעבד ואסור.
